בתחילה בכלל לא הכרתי את עולם תוכן הנ"ל..
בתחילת הקורס אמרתי נו עוד קורס בבניית אתרים, מילא נעבור
אבל ככל שעבר הזמן די הוקסמתי, הוקסמתי מעולם שלם של אפשרויות. חייבת להיות גליה, הוקסמתי ממה שהבנות עשו,
במסגרת הבלוגים שעקבתי אחריהם, אצלי הבלוג צלע, ממספר גורמים
א. לדעתי הייתי צריכה לבחור נושא אחר, היה לי מעט קושי לשתף ולעדכן כל הזמן את הבלוג על המחקר אותו אני חוקרת, לא כל זמן היה לי מה לעדכן הקיצור, פחות התחברתי לנושא בהקשר של הבלוג, כשחשבתי כבר לשנות לטעמי היה אוחר מדי.
ב. במהלך כל סמסטר ב' לא הייתי בקו הבריאות בכלל, עברתי 2 אשפוזים לא קצרים, ניתוח והחלמה בכל הזמן הזה היה י קושי לשבת מרוכזת מול המחשב ולעבוד, כן היה לי קל לעקוב אחרי בלוגים אחרים ולהגיב להם.
לכן אמרתי כי הוקסמתי, כל בלוג שפתחתי היה מעניין וממצא, היה יפה ויזואלית צבעוני ואסטתי,
עד שלפני מספר ימים התיישבתי וכעט לא רציתי לקום, עשיתי שינויים בבלוג שלי,גיליתי עולם ומלואו של טכניקות, צבעים ועוד ... אפשר לומרששדרגתי את הבלוג שלי, והשיא היה שבעלי לא הבין למה אני מול המחשב הרבה זמן, כשראה מה עשיתי גם הוא הלך ופתח בלוג משלו, בעזרת הדרכתי והנחייתי, את הבלוג הוא פרסם באתר שלו, ופשר לומר שלמדתי רק תוך כדי התנסות וטעיה ובאותו נושא אני רוצה להתייחס למאמרו של
ג'יי הורוויץ אשר טען כי הכתיבה בבלוג מאפשרת למידה אישית וציבורית במקביל, אי לי ספק כי ההתנסות שלי בכתיבה והעשיה מול בלוגים אחרים לימדה אותי
קדמה אתי ונתנה לי להסתכל על הדברים אחרת, בצורה בקורתית יותר, עוד מוסיף הורווויץ וטוען כי עלינו לבדוק אילו דברים אנו מעלים על הכתב, יש דברם שעדיף שישארו פרטיים.
בכל שלב בכתיבת הפוסט עלו בי שאלות ותהיות על מי ירה מה אני כותבת כיצד יגיבו ובעצם הפעלתי שיקול דעת בכל פעם שבאתי לכתוב פוסט.
אני חייבת ליין שגם אוצר המילים שלי השתנה והועשר בעקבות הבלוג מילים כמו קישוריות, היפרטקסט, תויות וכדומה היו לי זרות ולא מעולם התוכן שלי שעכשיו הן כן.
אין ספק כי התנסותי בבניית בלוג , כתיבתי בו למרות שהיה בשלב מאוחר ואנו כבר מתקרבות לסיום הקורס, תגובותי בבלוגים אחרים גרמה לי לרצות למשיך ובכל פעם זה היה קל יותר
אין לי ספק שכלי עבודה זה אמשיך לעבוד עימ ו גם לאחר סיום למודיי.
